רפואה

פוריה קורן זילבר מסבירה על השפעתם של הורים מתעללים על ההתפתחות הנפשית של הילד

השפעת התעללות מינית על ההתפתחות הנפשית נחקרה מזויות שונות ומקבלת היום תהודה הולכת וגוברת בציבור הרחב, אולם, על פי פוריה קורן זילבר, חקירת השפעתה של התפתחות ילדית בצל אלימות פיזית ו/או מילולית מצד דמויות מטפלות (הורים, אחים בוגרים, בני משפחה אחרים) עדיין נמצאת בצל ואינה זוכה להכרה מספקת ובהתאם לכך לא מוקדשת תשומת לב ראויה להתאמת שיטות ודרכי טיפול נאותים.

מחקרים על השפעותיה של תסמונת דחק פוסט טראומטית (PTSD) על חיילים, שבויים, ונפגעי תקיפה מינית קיימים לרוב. רק לפני מספר ימים, מזכירה פוריה קורן, התפרסמה כתבה ב"הארץ" על מחקר גדול שהשווה בין שתי קבוצות לוחמים במלחמת יום כיפור. האחת שנשבתה על ידי המצרים והשניה שלחמה אך לא נשבתה. נמצא פער גדול בין שתי הקבוצות במדדים פיסיים ונפשיים. הקבוצה שנשבתה, סבלה מתסמונת קשה של פוסט טראומה, מדיכאון, חרדה, בעיות גופניות, ירידה קוגניטיבית ותהליכי זיקנה מואצים זאת בהשוואה ללוחמים ששרדו ולא נשבו. אכן ממצאים קשים ומדאיגים ויש לתת עליהם את הדעת, במיוחד לאור העובדה, שסמפטומים אלה הם ממוןשכים, לאורך עשרות שנים וללא הקלה.

ניתן לומר בזהירות המירבית המתבקשת, כך לפי פוריה קורן זילבר, שילדים שחיו בצל דיקטטורה הורית, כזו שהשפילה אותם מילולית ופגעה בהם פיזית עלולים לסבול בבגרותם מסמפטומים זהים. אכן אין להשוות בין התעללות השובים המצרים לבין התעללות הורית, אבל לפעמים ההבדלים אינם כה גדולים. בנוסף שיש לקחת בחשבון שתקופת השבי מסתיימת לאחר שנים ספורות בעוד שה"שבי" במשפחה מתעללת יכול באופן קונקרטי להמשך גם 18 שנים, עד שהבת או הבן מצליחים להשתחרר אם על ידי גיוסם לצבא או באופנים אחרים . לעיתים השחרור אינו כה מובטח, כיון שמי שהתרגל לשיביו- מתקשה לצאת לאויר העולם, במיוחד כשהוא אינו מצוייד באמצעים המתאימים להתמודד עם העולם שבחוץ.

אכן קיים החוק על פיו מושמת חובת דיווח על כל אזרח שנחשף לילד שעובר התעללות, אך עד כמה החוק הזה מיושם? עלינו לקחת בחשבון, שאותו ילד שהתעללות לרוב יאמץ את השקפת הוריו- שאכן הוא ראוי ליחס כזה אם בשל אופיו הפגום או כיון שאינו ממושמע או שהוא סתם “ילד רע”. אותו ילד יפתח תחושות נחיתות קשות ובושה רבה על היותו כזה כמו גם בושה בהוריו. הוא בכוחות עצמו יתקשה לחשוף את מסכת ההתעללות שהוא עובר. מעטים הילדים, שיחשפו את הכביסה המלוכלכת בבית ויוציאו אותה החוצה לעיני כל. כמובן שהורה מתעלל גם יזהיר את ילדו שלא יגלה את הקורות בבית , אזהרות שישתקו את יכולתו של הילד לשתף דמויות חיצוניות כמו שכן, מורה, יועצת או חבר ללימודים.

כאשר מסתכלים על ההשפעה ארוכת הטווח של התעללות בילדות מנקודת המבט של פסיכולוג המטפל במבוגרים עולות שאלות רבות, כפי שמסבירה פוריה קורן זילבר:

אנחנו נשאל את עצמנו באיזו מידה גורמת התעללות בגיל הילדות לפסיכופתולוגיה בגיל הבגרות, מה חומרת ההפרעות הנפשיות, האם הן שונות באופיין ובאיכותן ממבוגרים אחרים הסובלים מהפרעות נפשיות, אך כאלה שלא עברו התעללות בילדותם? וכן באילו כלים טיפוליים עלינו להשתמש ועד כמה יש צורך לחשוב על דרכים יצירתיות על מנת לסייע ולהקל על הסבל הרב איתם מתמודדים אנשים אלה.

בחלק מהמחקרים נמצא שאכן יש קשר בין התעללות בילדות לבין תסמונת דחק פוסט טראומטית בבגרות והיא באה לידי ביטוי במגוון רב של בעיות: יש סיכוי רב יותר להתמכרות לסמים או לאלכוהול, נמצאו רמות גבוהות יותר של דיכאון, חרדה ונטיות אובדניות, נמצאו שינויים פיסיולוגיים כמו עלייה ברמות הורמונליות של נוראפינפרין,אפינפרין וקורטיזול, נמצאון שינויים בזרימת הדם למוח, הקטנת נפח ההיפוקמפוס, הפרעות בזיכרון, הפרעות שינה ובעיות במערכת החיסונית.

בנוסף ישנן עדויות לקיומו של קשר משמעותי בין התעללות בילדות לבין הפרעות דיסוציאטיביות- קשר שההסבר לו הוא, שילדים הנופלים קורבן להתעללות- נוטים להגן על עצמם על ידי התנתקות מנטלית במצב הטראומטי, כאילו אינם חווים אותו למעשה. מנגנון הגנה זה ממשיך לשמש אותם מאוחר יותר בחייהם ועלול להוביל למצבים דיסוציאטיביים מלאים.

נמצא גם קשר בין התעללות בילדות לבין הפרעות אכילה. התעללות בילדות קשורה לסוגים של הפרעות אכילה כמו בולימיה, אנורקסיה, הפרעת אכילה כפייתית והשמנה חולנית.
התעללות בילדות גם תהיה קשורה לדימוי עצמי נמוך, בעיות בקשרים בינאישיים וקשיים מיניים שונים.

מה שברור, מסכמת פוריה קורן זילבר, שהתעללות בילדות גורמת לשינויים גדולים ביכולת של אותם אנשים בבגרותם, לחיות חיים מלאים ומספקים, איכות החיים הכללית נפגעת ויש כאלה הסובלים מהפרעות נפשיות רבות כשמתלווה לכך תחושת יאוש וחוסר אמון ביכולתם של אחרים וביניהם מטפלים להבינם ולסייע להם.

על המטפל במקרים אלה, להיות מוכן ללוות מטופלים אלה מתוך יכולת להיות שם איתם בתוך החיים הטראומטיים, והדבר לא פשוט כלל. גם למטפל עצמו יש הגנות ועליו להתמודד איתן. עליו להיות מוכן להכנס לחדר הטיפולים כמאמר ביון- ללא זכרונות וללא ציפיות, אך גם להיות מוכן לשים את כל מאגר הידע שלו בצד, על המדף, ולהמציא יחד עם המטופל את שיטת הטיפול שתתאים לו באופן ספציפי. המשימה אינה קלה, אך היא אפשרית, מסכמת פוריה קורן זילבר.

פרופ' יהודה אדלר ממשיך לקצור שבחים בקהילת הקרדיולוגיה הבינלאומית

אחרי שבנה לעצמו שם של קרדיולוג בכיר ומרצה מבוקש בקרב קהילת הקרדיולוגים הבינלאומית, עושה זאת פרופסור יהודה אדלר שוב, והפעם בהפתעה גמורה. לפני כשנה השתתף אדלר בכנס הקרדיולוגיה הבינלאומי שנערך בסרביה, שם הרצה על ההתוויות העולמיות החדשות לטיפול במחלות קרום הלב, התוויות שאותן גיבש בעצמו במסגרת תפקידו באיגוד הקרדיולוגיה האירופי. לא שקודם לכן סבל אדלר מאנונימיות גמורה, אך השתתפותו בכנס והראייה החדשה והיצירתיות שהציג בתחום המסתורי של מחלות קרום הלב, קנו לו מוניטין בקרב בכירי הקרדיולוגים בעולם, והגבירו אף יותר את כמות הטלפונים שהוא מקבל מחו"ל בשעות הקטנות של הלילה. באירוע דומה שנערך לאחרונה בבוסניה, זכה אדלר אף לפרס במעמד מרגש מול הקהילה היהודית המקומית.

אות יקיר הקהילה היהודית בבוסניה

לאחרונה, נערך כנס קרדיולוגי בבוסניה, וגם בכנס זה הוזמן פרופסור יהודה אדלר כיו"ר איגוד הקרדיולוגיה האירופי, להרצות על ההתוויות העולמיות החדשות לטיפול במחלות קרום הלב, ולהרחיב סביב שאלות ספציפיות שהוצפו בעקבות פרסום ההתוויות. במהלך הכנס, שנערך בעיר בניה לוקה בבוסניה, הופתע אדלר כשנקרא אל הבמה בארוחת הגאלה של הכנס בכדי לקבל את אות המופת יקיר הקהילה היהודית הבוסנית. את הפרס קיבל אדלר מול צמרת השלטון הבוסני וראשי הקהילה הקרדיולוגית הבינלאומית. כמו כן, ראוי לציין כי זוהי הפעם הראשונה אי פעם, שבה זוכה רופא ישראלי לתואר כזה בבוסניה.

דמות מופת בקהילה הקרדיולוגית הבינלאומית

בניגוד לאנונימיות המאפיינת את יהודה אדלר בקרב הציבור הרחב, שאינו מתעניין בעולם הקרדיולוגיה על בסיס יומיומי, בקהילה הקרדיולוגית הבינלאומית מוכר אדלר כקרדיולוג בכיר בעל ניסיון עצום ויוצא דופן, ובעל חשיבה פורצת דרך בתחום המחקר של מחלות קרום ושריר הלב. מומחיותו של אדלר לאורך השנים, הושיבה אותו על שורה של כסאות בתפקידים הבכירים ביותר בענף הרפואה בישראל, ובכלל זה מנהל המקצועות הרפואיים ומנהל תכנית תלפיות בבית החולים שיבא תל השומר. מעבר לכך, משמש אדלר כחבר מועצת המנהלים וחבר הדירקטוריון בשורה של מוסדות רפואיים בישראל.

פרס מיוחד ומרגש אחרי שנים של קריירה פורחת

עבור יהודה אדלר, זוהי ההכרה לה הוא זוכה בישראל שמשפיעה יותר מכל על הסיפוק שלו מתפקידיו הרבים אותם הוא ממלא, אך לא פחות מכך גם ההכרה הבינלאומית שהולכת ומתרחבת, החל ממינויו כראש איגוד הקרדיולוגיה האירופי למחלות קרום ושריר הלב, וכלה בשלל הכנסים החשובים ביותר בעולם הקרדיולוגיה, אליהם הוא מוזמן כמרצה בכיר ובעל שם. אות יקיר הקהילה היהודית בבוסניה, על אף היותו פרס אחד נוסף בו זכה אדלר במהלך הקריירה הרפואית הארוכה שבנה, הוא אולי הפרס המרגש ביותר בו זכה, הן לאור משמעות ומהות הפרס המחבר יחד את יהדותו, ישראליותו והתמחותו בתחום הקרדיולוגיה והן לאור המעמד המיוחד והדרך המרגשת בהם ניתן לו הפרס מבלי שציפה לו.